Skip to main content

ההערכה היא ששליש מכלל מי השתייה המיוצרים "הולכים לאיבוד" לפני שהם מגיעים ללקוח. הפסדים אלה כוללים גניבה, חבלה ושימוש ידוע ללא חשבוניות.

מים שאינם מניבים הכנסות הם נושא קריטי כבר שנים רבות, אך כמות המים שאינם מניבים אינה פוחתת. זוהי בעיה ענקית עבור רשתות מים, צרכנים ושירותים, אך לא ננקטות פעולות רבות מצד חברות התשתית כדי להפחית את הפסדי המים הללו.

במאמר שכותרתו "מדוע חברות המים אינן נוקטות פעולה בנושא מים שאינם מניבים הכנסות?", בחנתי לעומק את הסיבות העיקריות לחוסר המעש של חברות התשתית ופירטתי כיצד שירותים יכולים להתגבר על הבעיות שחוסמות את ההתקדמות שניתן לבצע. חשוב מכך, בחנתי את האפשרויות הזמינות לא רק לחברות מים, אלא גם לממשלות, לחברות פרטיות, לחברות ציבוריות, לגופים רגולטוריים, לפוליטיקאים ולצרכנים שיכולים לעזור לפתור את בעיית המים שאינם מניבים הכנסות.

להלן תצוגה מקדימה של 12 הסיבות שאני מאמין שחברות התשתית אינן נוקטות פעולה בנושא מים שאינם הכנסות. תוכלו גם למצוא גישה למאמר המלא שלי.

1/ עלות הפקת המים היא כה נמוכה עד כי אין זה כדאי מבחינה כלכלית לנקוט פעולה

While the costs involved in producing water are often claimed to be reasonably low, the true costs aren’t fully understood or calculated accurately by any utility or body. The reality is that the costs involved in water production are not as low as it is often claimed

2/ הפסדי המים המדווחים כבר נמוכים מאוד

חלק מחברות המים טוענות להפסדי מים נמוכים עד 3-7% (במקרים מסוימים יש טענות כי 0% מהמים הולכים לאיבוד). בהיעדר צד שלישי עצמאי, ניתן לגבות טענות אלה רק על ידי מדידות שכל חברת חשמל לקחה על עצמה.

המציאות היא שאף חברת מים בעולם לא יכולה למדוד במדויק את הפסדי המים המתרחשים כתוצאה ממיצוי ועד אספקה.

3/ אין מדדי מים קולקטיביים שאינם הכנסות כדי להשיג

בעוד שלשירותים רבים יש יעדים פנימיים, קיים מחסור מובהק במדדים ישימים ובמדדי ביצועים מרכזיים המתייחסים ליעדים עבור ערכי מים שאינם הכנסות.

4/ פוליטיקאים ועיריות רגישים מאוד לנושאי מים

מחאות בהודו ובאירלנד בשנים האחרונות הדגישו את חששות הצרכנים סביב זכות הגישה למים איכותיים, ושירותים רבים מאמינים כי צרכנים יתלוננו שאם יינקטו פעולות שישפיעו עליהם, המים יהפכו ליקרים מדי, או שהם יגלו את כמות המים האמיתית שהולכת לאיבוד.

5/ היעדר מימון הניתן על ידי הממשלה לטיפול ברשתות מים

עם מימון לא מספיק לשירותי מים, התשתיות הידרדרו מה שמסכן רבים מהם. מכיוון שממשלות הן בדרך כלל קצרות מועד, הן מוכנות לעתים קרובות לקצץ במימון לנושאים שלדעתם לא יתרחשו במהלך כהונתם.

6/ חוסר ידע טכני בתחום תשתיות המים

עובדים בדימוס בשירותים לא הוחלפו בשל דחיפה להפחתת עלויות, כלומר לא הייתה הזרקה של הדור הצעיר לכוח העבודה. בנוסף, בשל האופי השמרני והגיל הממוצע של כוח העבודה, לא היה תמריץ רב לחדשנות או להשקעה בתעשיית המים.

7/ חוסר תחרות באספקת המים

הצרכנים אינם מסוגלים לבחור ספק אחר, לא משנה היכן הם נמצאים בעולם כאשר השירותים נכשלים. כאשר אין תחרות, יש מעט מאוד תמריץ עבור שירותי מים להשתפר.

8/ חברות המים לא רוצות לערער על הסטטוס קוו

במקרים רבים, הנהלת חברת המים משתנה כאשר הממשלה משתנה. מאז זה קורה כל 3 עד 5 שנים, יש תמריץ קטן עבור שירותים להילחם על שיפורים.

9/ שירותי המים הופרטו ויש להם מטרות שונות

ישנן סוגיות רבות סביב ההפרטה, כולל העובדה שהדרישה להפוך רווחים יכולה להתנגש עם הדרישה לבצע השקעות ארוכות טווח בנכסים ובתשתיות שיימשכו 50 שנה בתחום והמכסים יכולים לעלות באופן אקספוננציאלי בשל רצונה של חברת החשמל הפרטית להגדיל את הכנסתה ברוטו. גורמים אלה עוטפים את סוגיית המים שאינם מניבים הכנסות.

10/ היעדר טכנולוגיית מים מתוחכמת

מבחינה היסטורית, האופי השמרני של תעשיית המים גרם לחוסר התמקדות מובהק בפיתוח טכנולוגיה חדשה לתעשיית המים. כאשר חברות פיתחו טכנולוגיית מים חדשה, חברות התשתית היססו לבטוח בהן ולהשקיע בהן.

היעדר ידע טכני חדש גרם לכך שחברות שירותים מעולם לא ביצעו שיפורים במים שאינם הכנסות.

11/ הרגולטורים אינם מעוניינים לכפות תנאים מחמירים יותר

לרגולטורים בתחום המים אין בדרך כלל עניין רב בהטלת תנאים מחמירים ובקרה על שירותי המים, שכן הדבר עלול להעלות סוגיות ששני הצדדים רוצים להישמר מחוץ לנחלת הכלל.

12/ חוסר חינוך סביב סוגיות הקשורות למים

הסוגיות סביב המחסור במים עקב אוכלוסייה שמתרחבת במהירות והביקוש לספק לכולם מים זורמים הפכו לציבוריות יותר, וכעת יש התמקדות גדולה בכך.

זה גם יוצר התמקדות בהפסדים המתרחשים, אך שוב, קשה לשירותים לתקשר זאת מבלי לקבל תגובת נגד מלקוחות.

מוכנים לגלות את האפשרויות העומדות לרשות חברות התשתית כדי להתמודד עם בעיית המים שאינם מניבים הכנסות?

עד כה, מעט נעשה כדי לתקן את כמות המים "האבודים". כידוע, צמצום הפסדי מים הוא לא רק על חיסכון במשאבי מים מול מחסור, אלא גם על:

  • הפחתת האנרגיה המנוצלת לחילוץ, משאבות, הובלה וטיפול הן במי שתייה והן בשפכים
  • הפחתת CO2 הנשאב לאטמוספרה בשל האנרגיה המשמשת לחילוץ, משאבות, הובלה וטיפול הן בשתייה והן במי שפכים
  • הפחתה בכימיקלים המשמשים לטיפול במים ובשפכים
  • צמצום התשתיות הנדרשות להובלה ולטיפול הן בשתייה והן במי שפכים

על ידי התמודדות עם מים שאינם בעלי הכנסות, חברות תשתית יכולות להגביר את היעילות שלהן, להפחית את הוצאות האנרגיה המיותרות, להימנע מהשפעות סביבתיות משמעותיות ולהפחית את עלויות התפעול שלהן באופן כללי.

בגרסה המלאה של הסקירה הטכנית הזו, אני מספקת 12 פתרונות מקיפים לכל אחת מ-12 הבעיות שפורטו לעיל כדי לגרום לחברות התשתית לחשוב פעמיים מדוע הן עדיין לא התמודדו עם הסיבות העמוקות שמונעות מהן לנקוט פעולה בנושא מים שאינם מניבים הכנסות ברשתות שלהן.

Gavin van Tonder

About Gavin van Tonder