טרנספורמציה דיגיטלית — מדוע כלי עזר זקוקים ליעד קצה

הטרנספורמציה הדיגיטלית של פעולות ומערכות יכולה ליצור ערך משמעותי עבור שירותי מים. עם זאת, עם הפוטנציאל המשמעותי הזה, שירותים לעתים קרובות עושים טעויות בכל הנוגע לשאלה מדוע וכיצד הם משקיעים בטכנולוגיות מסוימות – מה שמוביל להחזרים מאכזבים על השקעות.

להלן, אני משתף את המחשבות שלי על האופן שבו כלי עזר יכולים להתחיל את מסעות הטרנספורמציה הדיגיטלית המוצלחים שלהם, כולל:

• כיצד כלי עזר יכולים להימנע מהתחלת מסע טרנספורמציה דיגיטלית ללא יעד ברור
• מבט על הטכנולוגיות שחברות שירותים מתמקדות בהן כיום
• הבעיות הנובעות מהשקעה בטכנולוגיות הלא נכונות
• איך להתחיל בקטן, אבל עם מטרות קצה גדולות יותר בראש

הדיגיטל חשוב מאוד כרגע במשק המים. "מים דיגיטליים" היא מילת הבאזז שהכל סובב סביבה.

כמובן, כלי עזר צריכים להתחיל את המסע הדיגיטלי שלהם איפשהו. מה שאני עד לו, עם זאת, הוא שרבים מתחילים את המסע ללא מחשבה על יעד ברור. במובנים מסוימים, זה יוצר בעיות מכיוון שהרבה מאמצים ומשאבים הולכים להיות מושקעים במסעות הדיגיטליים שלהם — ובכל זאת התוצאות לא תמיד ילכו בעקבותיהם.

מסיבה זו, חשוב מאוד עבור כלי עזר לשקול היטב את המטרות הסופיות שלהם, יש מושג ברור של מה הם רוצים להשיג, ולהעריך את המטרות האסטרטגיות שהם רוצים להשיג לפני שהם מתחילים לדיגיטציה של השירות.

הנוף הטכנולוגי משתנה ללא הרף, ותמיד הייתי מפריד את הדיון בין חומרה לתוכנה.

הדוגמה הנפוצה ביותר לחומרה שאנו רואים היא
מדידה חכמה מונחית AMI
כדי לאסוף כמויות משמעותיות של נתונים ממשתמשי קצה. חיישני לחץ וחיישני איכות מים נפרסו גם הם מרחוק, מה שממשיך את המגמה של נתוני SCADA.

מבחינת תוכנה,
תאומים דיגיטליים
הם "הרעיון החם" כרגע, מכיוון שהם מספקים הבנה בזמן אמת של מה שקורה ברמת המערכת. יחד עם זאת, אני חושב שיש הרבה מערכות תומכות החלטה המבוססות על מנועי בינה מלאכותית, מה שאומר שלשירותים יש הרבה אפשרויות לבחירה. הבעיה היא שלשירותי שירות לא תמיד יש מושג ברור איזו טכנולוגיה הם צריכים ולמה.

כרגע אנחנו רואים הרבה השקעות בטכנולוגיית מים שלפעמים נתמכות על ידי הממשלים. דוגמה טובה לכך היא ספרד, שבה 3 מיליארד אירו הולכים להיות מושקעים במים דיגיטליים בחודשים הקרובים.

הבעיה שאני רואה לעתים קרובות, עם זאת, היא היעדר חשיבה ברורה ואסטרטגית כשמדובר ביישום פתרונות דיגיטליים. יש הרבה השקעה בחומרה — בדרך כלל מונים חכמים — ואני חושב שאחת הבעיות שזה יכול לגרום היא שכאשר אין החזר על השקעה גדולה, זה בהכרח יוצר ספקות בטווח הבינוני.

בעוד שהשקעה זו תניב כמות עצומה של נתונים, לעתים קרובות אין תוכנית ברורה למה הנתונים ישמשו. השקעות בסוג זה של טכנולוגיה אינן השקעות חד פעמיות. לדוגמה, במקרה של מונים חכמים, יהיה צורך לחדש אותם בעוד כמה שנים ובסופו של דבר להחליף אותם, מה שייצג השקעה משמעותית נוספת – וללא תוכנית, חברות התשתית לא יכולות לצפות לראות החזר על ההשקעה.

בין אם הדיגיטל "נכנס לפעולה" ובין אם לא, אני חושב שניהול המים נשאר זהה. ה-ABC הוא קודם כל לחשוב על אסטרטגיה ברורה — מהן המטרות האסטרטגיות שלך? איפה אתה רוצה להיות בעוד 10 שנים? משם, כלי עזר יכולים לתכנן תוכנית דיגיטלית יעילה כדי להשיג את המטרות האלה.

לחלק מהשירותים גם אין הבנה מלאה של הפוטנציאל של הטכנולוגיות החדשות הללו. במקרים אלה, כלי עזר יכולים לבצע פיילוט של תוכניות של טכנולוגיות שונות – הן מונים חכמים והן תאום דיגיטלי בו זמנית, למשל. פעולה זו יכולה לעזור לחברות שירות אלה להעריך אם הן רוצות להפחית מים שאינם מניבים הכנסות או לשפר את הפעילות, ולהתרחב משם. ההשקעות הקטנות האלה יכולות לתת לחברות שירות מושג הרבה יותר ברור לאן הן רוצות להגיע הלאה.

טכנולוגיות מים דיגיטליות כמו
קטיום
הם אפשרות טובה עבור סוג זה של יישום מצטבר. זהו פתרון קוד פתוח חינמי שחברות שירות יכולות להתרחב לפתרון הרבה יותר מקצועי שיכול לספק את כל הצרכים שלהן.

לסיכום, חברות תשתית זקוקות לשני דברים למסע מוצלח של טרנספורמציה דיגיטלית: הבנה טובה מאוד של מה שהן רוצות להשיג, ולהתחיל בהשקעות קטנות מתוך כוונה לצמיחה מתמשכת.

אנריקה קבררה
הוא סגן נשיא בכיר של
איגוד המים הבינלאומי
והוא אחד ממומחים
רבים
שאנו יוצרים במשותף עם Qatium.